מידעון הפקולטה לניהול   |   גיליון מס'  19  |   פברואר 2014

ארגון בוגרי רקנאטי ארח לאחרונה במסגרת סדרת מפגשי קפה@רקנאטי את ענבל קרייס, סגנית מנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית ובוגרת הפקולטה, (EMBA, 1997 בהצטיינות), אשר דיברה על ניהול וחדשנות טכנולוגית בראי הישגים בתעשייה האווירית.

בהרצאתה הציגה קרייס, שכיהנה עד לאחרונה כראש פרויקט החץ  3, את המסלול שעובר מיזם מהרגע שצץ אותו רעיון חדשני ופורץ דרך ועד שהופך למוצר מוגמר, מבצעי, בייצור סדרתי, ובנוסף סיפרה על ניהול פרויקט חץ 3 ועל הפעילות של מפעל החלל בחטיבת טילים וחלל בתעשייה האווירית.

"דווקא בתעשייה האווירית מסתבר, תעשייה שתדמיתה מצטיירת לעיתים כשמרנית וכבדה, פורחת חממה ובית גידול פורה לקונספטים חדשניים, סטארטאפיסטיים באופיים", פתחה קרייס.

פרויקט החץ נולד בשנות ה-80' כמענה לאיומים האסטרטגיים בעידן "מלחמת הכוכבים" והציג רעיון מהפכני לעת ההיא שלי יירוט טיל בעזרת טיל. בתוך שנתיים הצליחו להדגים את היכולת על ידי ביצוע ניסויי יירוט מסוג זה. בהמשך פותחו שאר מרכיבי מערכת ההגנה, ולאחר הוכחה בניסויי טיסה ויירוט מוצלחים, הוכרזה המערכת כמבצעית. בשנת 2007, לאחר שגובש הרעיון המהפכני למיירט חץ 3, הותנע פרויקט הפיתוח שנועד לתת מענה ליירוט איומים בליסטיים ארוכי טווח.

"הרעיון", ציינה קרייס, "מושתת על יירוט מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ. רחוק יותר וגבוה יותר. בשילוב עם כושר תמרון והסטת מסלול משופרים, מושגות יכולות יירוט מרשימות".  בתחילת הדרך בוצע הליך של Analysis of Alternatives, השוואת חלופות עם מערכות אחרות, שבסיומו הוכרז שמיירט החץ 3 הוא המענה המתאים ביותר. בשלב זה אושרה התמיכה של הסוכנות להגנה מטילים האמריקאית ותהליך הפיתוח נכנס להילוך מואץ.


אתגרים ניהוליים
"יכולת פיתוח ושילוב מערכות מורכבות מהרמה התחתונה ועד הרמה העליונה ביותר", מדגישה קרייס, "יכול להתרחש מקצה לקצה בארגון כדוגמת התעשייה האווירית, בו מתקיימות הנדסת מערכות מתקדמת הנתמכות בתשתיות הכרחיות להוכחת התוכן ולביצוע ניסויים ובדיקות ברמת סמך גבוהה".

הפרויקט נוהל בהתאם למתודולוגיות ניהוליות המיושמות בסוכנות להגנה מטילים בארה"ב, ה-MDA, כדוגמת הגדרת "Knowledge Points" בנושאים טכניים מהותיים. "הכוונה", מסבירה קרייס, "לאבני דרך משמעותיות בתהליכי הפיתוח, הבדיקות והניסויים. הצלחה בכל אחד מהם הינו ציון דרך ומאפשר המשך והתקדמות הלאה בתוכנית הפיתוח. המעבר משלב לשלב על-פי קרייס דומה לריצה במסלול משוכות. נחוצה איתנות טכנולוגית עצומה."

על-פי קרייס, האווירה והרוח הנושבת בין אנשי הפרויקט הינה קריטית להתמודדות עם האילוצים והקשיים הרבים: "אווירה המתאפיינת ברמת אדרנלין גבוה הכרחית בכדי שהמונח 'בלתי אפשרי' לא יתקיים בלקסיקון. האתגר הוא ליצור תמהיל אנושי מתאים של צעירים, יזמים חסרי מנוח לצד וותיקים בעלי ניסיון ויכולות מקצועיות מוכחות בתחום".

ניהול הסיכונים בפרויקט עסק גם בניהול סיכונים טכניים הנדסיים וגם בניהול סיכונים ניהוליים חיצוניים העשויים למשל להשפיע על ההגדרות של המיירט. לכל סיכון הוגדרו פעילויות מפורטות להפחתה, מועד ביצוען ולאיזה דרגה יופחת הסיכון לאחר השלמתן. הפעילויות להפחתה כללו ביצוע סימולציות ברמות סמך גבוהות, בדיקות מעבדה, ניסויים קרקעיים והתקדמות בצורה הדרגתית בפיתוח, נדבך על גבי נדבך.

"חלק מהדילמות הניהוליות", מספרת קרייס, "מתמקדות בהיקף הבדיקות המוקדמות לפני ניסוי טיסה ושיגור המיירט. התרבות הארגונית גורסת כי 'מה שלא נבדק לא עובד'. מצד שני, ל'בדיקתיות' יתר יש מחיר כבד בלוח זמנים ובמשאבים. ההחלטה מתי המיירט מוכן ובדוק לצאת לשדה השיגור", חושפת קרייס, "מורכבת ממגוון רב של נתונים ומציבה, בפני מנהל הפרויקט, אתגר ניהולי ומנהיגותי והכרח לקבל החלטות אמיצות, צמוד ללקיחת סיכונים מחושבת ומושכלת. יש סיכונים שבגינם מוכנים להחליט על דחיית ביצוע המשימה, והיו גם כאלה".

כחלק משלל האתגרים הניהוליים שחשפה קרייס בפני הקהל, סיפרה אודות שיטת EVM לניהול זיכוי ערך. כלי ניהולי זה נבנה והוטמע בפרויקט על מנת לקבל תמונת מצב מפורטת ועדכנית בכל רגע נתון, 'און ליין'- האם הפרויקט עומד בלו"ז ובעלויות ביחס לתוכנית ה"Baseline"- שהוגדרה בעת היציאה.

לניסוי הטיסה הראשון נבנה תרחיש טיסה מורכב ביותר וראשון מסוגו. הוגדרו מטרות ראשיות ומטרות משניות. הצלחת הניסוי הוגדרה מראש כהשגת היעדים הראשיים. במהלכו הודגמה יציאת המיירט מחוץ לאטמוספירה, הפרדה רב-שלבית וביצוע תמרונים ייחודיים בחלל, צילום תמונות כוכבים וניווט מסלול. העובדה שהושגו בהצלחה כל סוגי היעדים מהווה שיא ותוצאה מרשימה בחזית הטכנולוגיה.

ממפעל הטילים, קודמה לאחרונה קרייס למפעל החלל של התעשייה האווירית. "מדינת ישראל נוכחת בחלל כעומק אסטרטגי הכרחי ושייכת למועדון המצומצם של מעצמות בעלות היכולת המלאה לתכנן, לפתח, לייצר, לשגר ולהפעיל לוויינים במסלול שנים ארוכות",ציינה קרייס. "גם כאן", מחדדת קרייס, "נחוצה חדשנות, יצירתיות, תעוזה ומצוינות ארגונית, בכדי להגיע ל-100% הצלחה במשימות בחלל כאשר ההקפדה על תהליכי איכות בכל השלבים בתהליך הינה קריטית ומושרשת בתרבות האירגונית. זהו נתון מדהים בהתחשב בעובדה שישראל שיגרה עד כה 14 לוויינים עם עשרות שנות עבודה מצטברות בביצוע משימות בחלל".

מדינת ישראל מתמודדת עם אילוצים ייחודיים, ביניהם, אילוץ שיגור מערבה בלבד ובניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ ושיגור משדה שיגורים הממוקם בקרבת אזורים צפופי אוכלוסין. האילוץ תורגם מחיסרון מובנה לאתגר תכנוני שהציבו לעצמם מהנדסי התעשייה האווירית. במבחן התוצאה ברור כי לווייני התצפית מתוצרת כחול-לבן הינם ייחודיים בביצועיהם האיכותיים וברזולוציה מצוינת ביחס למשקלם הנמוך, כאשר, על-פי קרייס, בשנים האחרונות, גם פיתוח הננו-לוויינים צובר תאוצה בשיתוף עם גורמים נוספים, בהם גם מוסדות להשכלה גבוהה.

קרייס מוסיפה כי קיימים בתחום החלל שיתופי פעולה בינלאומיים גם עם סוכנויות חלל ממדינות נוספות: "החלל הוא לא רק ביטחון", היא טוענת וממשיכה, "הוא מקדם צמיחה לאומית מהיבטים של מובילות ומצוינות טכנולוגית, מיזמים מעוררי השראה ציבורית, קידום הכלכלה והחברה". כתשובה לאחת מן השאלות שעלו מן הקהל מספרת קרייס כי: "בכל אחד מהמפעלים בחטיבת הטילים והחלל קיים מרכז חדשנות ויזמות בו עובדים צוותים שעיסוקם המרכזי הוא לחשוב ולהמציא את הדור הבא. הם נדרשים לרעיונות מחוץ לקופסה. נדרש אורך רוח ניהולי וגיבוי כדי לאפשר למוקדים אלה לפעול באווירה המתאימה. אבל בניגוד למה שאפשר לצפות, זו לא תרבות ארגונית של חברת הזנק. בשלבי הפיתוח והייצור לא מעגלים פינות, וההקפדה על האיכות היא קו מנחה בכל שדרת הפעילות".

קפה@רקנאטי היא תכנית מפגשי הדגל של ארגון בוגרי רקנאטי בפקולטה לניהול, במסגרתו מתקיימים מספר מפגשים במהלך השנה הכוללים הרצאות מרכזיות מפי דוברים מובילים בתחומים שונים, ביניהם מנהלים בכירים מראשי עולם העסקים והממשל הישראלי. במסגרת סדרת המפגשים הרצו לאורך השנים בכירים רבים, ביניהם איתן ורטהיימר , יו"ר קבוצת IMC; נחמיה (חמי) פרס , שותף-מנהל וממייסדי 'פיטנגו'; אליעזר שקדי , נשיא מנכ"ל 'אל-על'; ד"ר אליהו גולדרט ז"ל, מייסד מכון AGI-Goldratt; שלמה ינאי , יו"ר Cambrex לשעבר מנכ"ל 'טבע'; אלכס גלעדי , נשיא ומנכ"ל 'קשת' וחבר הועד האולימפי; בועז הירש , מנכ"ל שירות התעסוקה הישראלי ויו"ר אשרא, לשעבר ראש המנהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת; ג 'יימס סניידר , מנכ"ל מוזיאון ישראל; ריצ'רד הנטר , מנכ"ל מקאן-אריקסון ישראל, לשעבר מנהל עסקים ראשי בשופרסל, מת'יו גולד , שגריר בריטניה בישראל; רוני קוברובסקי , נשיא קבוצת CBC - קוקה-קולה ישראל; רון חולדאי , ראש עיריית תל-אביב – יפו, נתן חץ , מנכ"ל ומבעלי אלוני-חץ ועוד רבים וטובים.

בנוסף להרצאה מוקדש חלק מן המפגש לרישות עסקי (נטוורקינג) בין הבוגרים, דבר ההופך את התכנית לקרש קפיצה עסקי משמעותי, הפורץ את גבולות האקדמיה.


Facebook
YouTube
Linkedin